גזר דין בתיק ת"פ 28512-04-12

על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירה של הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

עובדות כתב האישום המתוקן וכן העובדות המוסכמות על הצדדים אשר הוגשו בהסכמה לבית המשפט, יובאו  להלן. אקדים ואציין כי מצאתי לפרט ולהרחיב בעובדות אלה ולהביאן כפי שהציגו אותן הצדדים בבית המשפט, כיוון שמדובר בפרשה אשר יש  לה היבטים ציבוריים ואשר הצדדים הציגו בפני בית המשפט הסדר טיעון שהם עותרים לכבדו ולטעמי אך מן הראוי כי הפרשה תיסקר במלואה וכל התמונה תובא במלואה בפני הקורא.

הנאשם עוסק מזה למעלה מעשרים ושמונה שנים בעריכת דין ומומחה בענייני נדל"ן, תכנון ובניה. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום כיהן הנאשם כחבר מועצת עיריית פתח תקוה, כסגן ראש העירייה וממונה על תיקי החינוך והתרבות בעירייה. מתוקף תפקידו כסגן ראש העיריה, כיהן הנאשם גם כמ"מ יו"ר הוועדה המקומית ובמסגרת תפקידיו אלה שימש כעובד הציבור כמשמעותו בחוק. במקביל לעיסוקיו כעובד ציבור, המשיך הנאשם לעסוק במקצועו כעו"ד באופן עצמאי במשרדו אשר בפתח תקוה.

תכנית המתאר המקומית פת/2004א' (להלן: "התכנית") היא תכנית הכוללת הוראות בדבר איחוד וחלוקה מחדש שלא בהסכמת בעלים, אותה יזמה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בפתח תקוה. התכנית חלה על 265. 483 דונם בשטח השיפוט של פתח תקוה ומטרתה, בין היתר, שינוי ייעוד הקרקע, שרובה חקלאית לפארק מרכזי, לשכונת מגורים בת 1000 יחידות דיור ולשטח מסחרי.

תכנית זו חלה גם על שטח של 15,172 מ"ר המהווה כ-  5.5% מכלל השטח והמוחזק על ידי  חברת "נהור" שהיא חברת בת של חברת "דן" ובשטח זה הפעילה חברת "דן" את "חניון עמנואל" לאוטובוסים. במתחם זה היו 2000 מ"ר בנויים של משרדים, מוסך, מסעדה ותחנת דלק.

במסגרת התכנית הוקצו לחברת דן זכויות לבניית 7920 מ"ר בייעוד תעסוקה ו-7090 מ"ר לבניית 64 יחידות דיור בייעדו מגורים. ועוד נקבע כי לא ייננו היתרי בניה ליחידות דיור בתחום התכנית אלא לאחר פינוי המוסך שבחניון עמנואל.

תכנית זו היתה בעיניו של מי שכיהן כראש העיריה וכיו"ר הוועדה המקומית תכנית הדגל של  העיר והוא פעל נמרצות לקידומה.

לאחר דיון בוועדה המקומית,  במהלכו הציג אדריכל התכנית  מטעם העירייה את התכנית בפני הוועדה המקומית. ואשר בדיון זה נטל אף הנאשם חלק,  הוחלט להמליץ בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה על הפקדת התכנית ואכן הוועדה המחוזית אישרה ביום 7/3/01  את התכנית להפקדה.

ביום 15/5/01 אושרה התכנית בוועדה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה.

ביום 4/11/01 קיימה הוועדה המקומית דיון באשר לתכנית זו ובה כיהן ראש העיריה כיו"ר. בדיון זה הוחלט לאשרר את ההמלצה בדבר הפקדת התכנית.

הנאשם לא נטל חלק בדיון זה.

בנובמבר ובדצמבר 2001 פורסמה התכנית בעיתונות ובילקוט הפרסומים.

עובר ליום 23/12/01 ולאחר פרסום התכנית, פנו נציגי דן אל מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין על מנת שיפנה לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית ויתנגד בשמם לתכנית.

ביום 23/12/01 הוגשה בשם דן התנגדות לתכנית, בטענה כי החלוקה אינה משקפת את השווי הנכון של זכויותיה של דן . במסגרת ההתנגדות ביקשה דן, בין היתר, לגרוע את שטח חניון עמנואל מתחום התכנית או לערוך טבלת איחוד וחלוקה מחודשת במסגרתה תוענק לדן תוספת על הזכויות שהוצעו לה לעיל.

ביום 13/1/02 התקיים דיון של הוועדה המקומית בראשות ראש העיריה כיו"ר, שמטרתו הצגת גירסה מעודכנת לאור התנגדות מהנדסת העיר. הוחלט להמליץ לוועדה המחוזית רק על התנגדות מהנדסת העיר הנוגעת בעיקרה לתשתיות. הוועדה המקומית ושמאי התכנית המליצו לדחות את התנגדות דן.

ביום 12/2/02 נפגשו עם הנאשם יו"ר דירקטוריון דן, שהיה גם המנהל בפועל של דן, מנהל הנכסים של דן  וראש אגף תכנון ופיקוח בדן על מנת לדון בענייניה של דן ובהם אף החניון.

ביום 24/2/02 התקיים דיון בוועדה המקומית באשר לתכנית, בו השתתף גם הנאשם ובמהלכו המשיכו לדון בהתנגדות מהנדסת העיר לתכנית והוחלט להותיר על כנה את המלצת הוועדה המקומית על הגשת התנגדות מהנדסת העיר.

ביום 17/3/02 קיימה וועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית דיון בהתנגדות לתכנית, בהשתתפות נציגי דן, נציגי הוועדה מקומית ונציגי הוועדה המחוזית. בתום הדיון החליטה הוועדה להיעתר לבקשת נציגי דן ולדחות את הדיון ל-30 ימים נוספים על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמות ביניהם.

ביום 16/7/02 ולאחר שלא הגיעו להסכמות פנה ראש העיריה אל הוועדה המחוזית וביקש לאשר את התכנית ולדחות את התנגדות דן, בהדגישו את חשיבות התכנית ואת החשיבות כי חברת דן תמצא פתרון אמיתי.